רשויות מקומיות נוקטות שיטות שונות של אופן חיוב בארנונה ביחס לחלקי המטרים הרבועים שנמדדו בנכס. חלקן מחייבות את הנכס בארנונה בהתאם לגודלו בפועל, חלקן מעגלות מעלה או מטה בהתאם למטר הקרוב לגודל המדויק וחלקן האחר מעגלות תמיד למעלה או תמיד למטה.
פסק דין של בית המשפט העליון שניתן ביום 14.4.2015 מכריע בין כל השיטות לחיוב שטח נכסים בארנונה, בהן נוקטות הרשויות השונות וקובע שהשיטה המחייבת לפי תקנות ההסדרים, היא חיוב בהתאם לגודלו המדויק של הנכס.
עם זאת, החלטה חשובה זו תחול על שומות עתידיות בלבד שיוציאו רשויות ולמעשה תיכנס לתוקף רק ביום 1.1.2018. ההחלטה אינה חלה על חובות ארנונה שלא שולמו על פי שומות עבר.
יצוין שבתקופה שמיום 1.1.2016 ועד ליום 31.12.2017 תחול תקופת מעבר ליישום החלטה זו ועל רשויות מקומיות שיש בידיהן נכון לתקופה זו נתונים מדויקים בדבר שטחי הנכסים שבתחומן, לחייבם בארנונה לפי גודלם המדויק.
(רע”א 2453/13 אלעזר עמר נ’ עיריית חדרה).