?מי צריך לשלם על עבודות הפיתוח של העירייה – בעלת הנכס או השוכרת
עיריית חיפה ביצעה בין השנים 2006-2009 עבודות סלילה בקרבת מפעל דגון שבעיר התחתית, ודרשה מהמפעל היטל סלילה של כחמישה מיליון שקל. תביעת דגון לחייב את חברת נמלי ישראל, בעלת המבנה, להשתתף בתשלום, נדח
דגון, המפעילה מסוף גרעיני תבואות בנמל חיפה, שכרה את שטח הקרקע, עליו בנתה ממגורות, החל משנת 1951 מחברת נמלי ישראל (חנ”י). בתחילה היא חתמה על הסכם חכירה ל-51 שנה ובהמשך על הסכמים חדשים, שחודשו במשך 11 פעמים רצופות. ב-2009 זכתה דגון במכרז מסודר להפעלת העסק לעשר שנים נוספות, עם אופציה להארכה נוספת של חמש שנים. בהסכם מאותה שנה תואר הנכס כממגורות הממוקמות על פני שטח חצר של כ-25 דונם, ובין היתר נקבע בו כי כל המסים, היטלים אגרות מכל מין וסוג ישולמו על ידי דגון במלואם
בשנים 2006 עד 2009 ביצעה עיריית חיפה עבודת סלילה ברחוב הגובל באזור המפעל, וב- 2012 שלחה לדגון דרישת תשלום עבור היטל סלילת רחובות בסך של כחמישה מיליון שקל
דגון, שסברה כי חנ”י, החוכרת לדורות של המקרקעין והבאה בנעלי רשות הנמלים והרכבות, היא זו צריכה לשאת בהיטל, הגישה עתירה לבית המשפט, אך זו נדחתה, וכך גם ערעור שהגישה לבית המשפט העליון. משכך, שילמה את החוב ולאחר מכן דרשה מחנ”י שתשתתף איתה בחלק מההיטל, אך זו סירבה. בינואר 2015 הגישה דגון תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, ובה ביקשה שחנ”י תשיב לה כ-4.1 מיליון שקל מתוך ההיטל ששולם על ידה לעירייה
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את התביעה. נקבע, שבהתאם לחוק העזר העירייה הייתה רשאית לבחור על מי להטיל את ההיטל ודגון, כחוכרת הנכס לדורות ובעלת הזיקה הקרובה ביותר אליו היא שנבחרה כדין
חשוב לציין שבפסיקה קודמת נקבע ככלל, שכאשר חוק עזר מטיל תשלום היטל פיתוח על “בעל” של נכס, יש להטילו על בעליו הרשום של הנכס, וזאת גם אם בנכס יש שוכר שעשוי להיכנס להגדרת “בעל נכס”. עם זאת, לכלל זה קיים חריג, אשר התקיים במקרה זה, והוא ששוכר הנכס מחזיק בו ונהנה מזיקה שווה או חזקה יותר לנכס בהשוואה לזיקת הבעלים לנכס, כמו חוכרים לדורות המחזיקים בנכס לתקופות ארוכות מאוד, או דיירים מוגנים בנכס – שאז יראו בשוכר כ”בעל הנכס” לצורך חיובו בהיטל הפיתוח
