היטלי פיתוח הינם תשלומי חובה עצמאיים, המקבילים למיסי הארנונה והם נגבים על ידי הרשויות המוניציפאליות ומיועדים לשמש מקור מימון להתקנה ורכישה של מערכת תשתיות מוניציפאלית, כגון תשתיות מים, ביוב, סלילה, תשתיות תיעול וניקוז וכד’.
לכל רשות מקומית חוקי עזר משלה, אך קיים דמיון רב בין חוקי עזר של רשויות שונות העוסקים באותו סוג היטל, המתבטא באופן חישוב ההיטל, תנאים להטלת ההיטל, פרוצדורה להטלת היטל וכד’. עם זאת, תעריפי היטלים זהים יכולים להשתנות לבלי היכר בין רשות לרשות.
ככלל, החיוב של היטלי הפיתוח הינו פונקציה של שטח המגרש ושטח המבנה במכפלת התעריף שנקבע עבור סוג ההיטל והם מוטלים באופן יחסי על בעל הנכס לצורך כיסוי הוצאות הרשות המקומית בגין מערכות הביוב, המים, סלילת הדרכים והתיעול העירוניות, בתנאי שמתקיימת זיקה בין אלה ובין הנכס, ובתנאי שהרשות המקומית הוציאה הוצאות בגין אותן תשתיות המשרתות את הנכס.
סוגי היטלים ואגרות עיקריים (לא רשימה סגורה):
היטל תיעול מוטל על בעל נכס בעקבות ביצוע עבודת תיעול, ללא זיקה לעלות ביצוע עבודות התיעול המשמשות את הנכס החייב באופן ספציפי, או בשל הוספת בניה חדשה או בשל בניה חדשה או בשל שינוי יעוד של אדמה חקלאית או בשל שימוש חורג באדמה חקלאית.
היטל ביוב מוטל עבור התקנת תשתית ביוב ומחולק לכמה רכיבים: ביב ציבורי, ביב מאסף, מתקנים אחרים או מכון טיהור. ההיטל מחושב בדרך כלל באופן יחסי לשטח הקרקע המצוי בבעלותו של בעל הנכס ולשטח המבנה שלו.
היטל סלילה מוטל על בעל נכס בדרך כלל עבור סלילת כביש גובל אחד. היטל סלילה למדרכות נדרש מבעלי נכסים הגובלים באותו הרחוב.
אגרת הנחת צנרת מים מוטלת בעד חיבור צנרת מים שמשרתת את הנכס.
הפחתת היטלי פיתוח מתאפשרת כתוצאה מבדיקת החיוב על רקע חוקי העזר שבתחום שיפוט הרשות במסגרתם נקבעים תעריפי ההיטל, פטורים למיניהם, התחשיבים הכלכליים שמכוחם נקבעו התעריפים, היתרי בניה ישנים, מועדי התקנת התשתית ועוד.
